חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל . ירידה מובהקת של מקרי סרטן...
חשיפה לגורמי סיכון כמו השמנה, שמש, מיטות שיזוף, נגיף הפפילומה האנושי ועישון, מובילה לסרטן בקרב צעירים בישראל .
ירידה מובהקת של מקרי סרטן חדשים בגברים יהודים וערבים.
יציבות בקרב נשים יהודיות ועליה בקרב נשים ערביות.
מגמת ירידה בתמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה.
ישראל במקום ה – 90 בעולם בתמותה מסרטן ובמקום ה – 50 בעולם בתחלואה.
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%"
מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) עולה כי ניתן למנוע יותר משליש ממקרי הסרטן. שליש נוסף ממספר המקרים ניתן לרפא אם התגלו מוקדם וטופלו כראוי. על ידי יישום אסטרטגיות, השקעה במשאבים בתחום המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול, ניתן להציל עד 3.7 מיליוני בני אדם בעולם ממוות מסרטן מדי שנה. עוד עולה מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי כי נכון להיום כ-9.6 מיליוני בני אדם מתים בעולם מסרטן מדי שנה. סרטן הוא גורם המוות השני ברחבי העולם. העלות הכלכלית השנתית הכוללת של הטיפול במחלת הסרטן בעולם נאמדת ב-1.66 טריליון דולר.
"יותר משליש ממחלות הסרטן ניתנות למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון, הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת, תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על משקל גוף תקין. יחד עם ההיענות לבדיקות הסריקה לגילוי מוקדם וקבלת החיסונים המומלצים, ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בישראל בכ-50%".
"ישראל נמצאת במקום ה – 90 בעולם בתמותה מסרטן למרות התחלואה הגבוהה יחסית במקום ה – 50 בעולם וזאת בזכות המודעות הציבורית הגבוהה שהנחילה האגודה בנושא חשיבות דרכי המניעה והאיבחון המוקדם וכן בזכות השיפור הדרמטי באמצעי הטיפול והריפוי"
פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי: "אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר להיארעות סרטן (מספר המקרים החדשים לשנה) הוא גיל. הסיכון למחלה עולה מאוד במקביל לעלייה בגיל, ולכן המחלה שכיחה יותר בגיל המבוגר, אבל נדירה יחסית בקרב צעירים. גורמי הסיכון לסרטן בקרב צעירים ברובם אינם ידועים. מדובר במחלה שנובעת מסדרת תשניות (מוטציות) בחומר הגנטי התאי, אשר מובילות בסופו של דבר לאובדן הבקרה על חלוקת תאים. בעוד שבמבוגרים התשניות מתהוות לאורך החיים, בצעירים שכיחות תשניות מולדות. בנוסף, גם חשיפה לגורמי סיכון ידועים לסרטן תורמת להיארעות סרטן בצעירים בישראל, כדוגמת קרינה מייננת, על סגולית ממקור קרני השמש או מיטות שיזוף וכן קרינה אבחנתית וטיפולית, או גורמים זיהומיים כמו נגיף הפפילומה האנושי (HPV) או נגיף האיידס (HIV) השמנה ועישון".
"בשנת 2016 אובחנו בקרב תושבי ישראל 30,569 מקרים של גידולים המחייבים דיווח לרישום הסרטן. סוגי הסרטן העיקריים, האחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי התחלואה בגברים בישראל, הם סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כיס השתן. בשנת 2016 נפטרו מסרטן 11,077 תושבים בישראל, סוגי הסרטן העיקריים האחראים לעיקר התמותה מהמחלה בישראל הם סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הלבלב, סרטן הערמונית וסרטן כיס השתן".
סרטן בצעירים - הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לפברואר 2019
בצעירים נצפים סוגי סרטן אופייניים, בהם סרטן השד (בנשים), לימפומה (הודג'קין ושאינה הודג'קין), מלנומה, סרקומה, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלה, סרטן בלוטת התריס, סרטן האשך, סרטן המעי הגס והחלחולת, לוקמיה וגידולים במוח או במערכת העצבים המרכזית.
דיווחים ממדינות מסוימות, למשל אנגליה, מעידים על עלייה בשיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של סרטן במבוגרים צעירים.
סקר ישראלי חדש ליום הסרטן הבינלאומי – בהשוואה לסקר אמריקני
כ-37% מהישראלים וכ-39% מהאמריקאים (4 מתוך 10) מאמינים שניתן לרפא את מחלת הסרטן על ידי טיפול אלטרנטיבי בלבד, במקום הטיפול הסטנדרטי המקובל. למשל על ידי דיאטה, ויטמינים, טיפול בחמצן וכדומה. יתר על כן, 22% מבין הנשאלים שהיו חולי סרטן או מחלימים ו-38% מבין קרובי המשפחה של חולי סרטן האמינו שטיפול אלטרנטיבי בלבד יכול לרפא.
הסקר גם הראה שבקרב אנשים צעירים בגילים 37-18 – 47% סברו כך, ו-44% בקרב הנשאלים בני 85-53.
מאידך, על פי מחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית (JNCI - Journal of the National Cancer Institute), שיעור התמותה בחולים שבחרו לקבל טיפול אלטרנטיבי בלבד, גבוה פי 2.5 יותר משיעור התמותה בחולים שקיבלו טיפול מקובל. בנוסף, 73% מהאמריקאים סבורים שאין להקשות על חולי סרטן לקבל אופיואידים (משככי כאבים במרשם רופא): לדעתם, חולי סרטן רבים סובלים מכאב, ונזקקים לאופיואידים ואין להקשות עליהם בקבלתם, למרות "מגפת שימוש היתר" בתרופות אלה בארצות הברית.
81% מהישראלים ציינו כי התועלת בשימוש במשככי כאבים בינוניים עד חזקים (כגון אופיואידים), לחולי סרטן, עולה על הסיכון בהתמכרות לתרופות אלה.
83% מהאמריקאים בסקר תמכו בהתרת השימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. אך 48% מאלו שהיו חולי סרטן והשתמשו בקנאביס בשנה האחרונה, נתקלו בקשיים בהשגתו, ו-58% מהחולים או המחלימים היו מעוניינים ביותר מידע ביחס ליתרונות הקנאביס הרפואי להקלת התסמינים של הטיפולים השונים והמחלה עצמה. 69% מהישראלים אמרו כי הם תומכים בשימוש בקנאביס רפואי לחולי סרטן. 80% מהישראלים חולי הסרטן שהשתתפו בסקר, ציינו היו מרוצים לו היו זוכים לקבל יותר מידע ביחס ליתרונות ולחסרונות בשימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על כאב, בחילות, או סימפטומים אחרים, כתוצאה מהטיפול במחלת הסרטן.
התפיסות של חולי סרטן את מחלתם והשלכותיה
האם גישה חיובית או שלילית של חולה סרטן לגבי הפרוגנוזה שלו (סיכויי ההחלמה מהמחלה) יכולה להשפיע על תוצאות מחלתו?
ד"ר Rooij וחוקרים נוספים מאוניברסיטת טילבורג בהולנד אספו וניתחו נתונים מתוך סקר מבוסס-אוכלוסין בקרב 2,457 איש שאובחנו לפני חמש שנים ומעלה כחולי סרטן מסוגים שונים הנתונים הראו כי תפיסה אופטימית של המחלה הייתה קשורה לא רק באיכות חיים טובה יותר, אלא גם בתוחלת חיים טובה יותר, אולי כי איכות החיים אפשרה היענות טובה יותר לטיפול.
מה מחדשים ממצאי המחקר?
ד"ר Rooij לדבריה, המחקר מספק הוכחות לתועלת שיש לתפיסות מציאותיות ביחס לפרוגנוזה, בהשוואה לתפיסות אופטימיות או פסימיות יותר.
מהן ההשלכות המעשיות של המחקר?
לדברי ד"ר Rooij, הממצאים הראו כי תפיסות אופטימיות עשויות להיות יעילות יותר מתפיסות אחרות. חשוב שהחולים יפנו לקבלת עזרה כאשר תפיסתם את מחלתם פסימית יותר מהמצופה ביחס לפרוגנוזה.
מהו המסר החשוב ביותר?
ד"ר Rooij מדגישה כי חשוב שהרופאים המטפלים יהיו מודעים להשפעות המזיקות הפוטנציאליות של מסירת מידע אבחנתי ופרוגנוסטי, שכן הוא עלול להעצים תפיסות מאיימות כלפי המחלה. לפי ד"ר Rooij, על הרופאים לנטר בזהירות את תפיסות החולים בעת מסירת מידע זה. לטענתה, ייתכן שיהיה צורך בגיבוש גישות מותאמות אישית למניעת ההשפעות המזיקות הפוטנציאליות על תפיסות החולים כלפי מחלתם ואת ההשלכות הקשורות לכך.
פעילות גופנית יכולה להפחית את הסיכון לסרטן כבד
במחקר שבוצע במדינות שונות באירופה החוקרים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לסרטן הכבד. עד היום עדויות לגבי קשר שכזה לא היו חד-משמעיות. במחקר השתתפו 467,336 איש, גברים ונשים בגילים 70-25, והוא היה חלק ממחקר אשר בדק את הקשר בין גורמים סביבתיים ואורח חיים ובין הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות כרוניות אחרות. הנבדקים סווגו לארבע קבוצות של רמת פעילות גופנית:
1. אי-ביצוע פעילות גופנית
2. ביצוע מועט
3. ביצוע מתון
4. ביצוע פעילות גופנית.
פעילות גופנית נמרצת הוגדרה בהתאם לעליית הדופק וההזעה, וחולקה לשלוש קטגוריות: לא בוצעה פעילות נמרצת כלל, בוצעו שעתיים או פחות, או בוצעו למעלה משעתיים של פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
לאחר מעקב של כמעט 15 שנים, 275 אנשים אובחנו עם סרטן כבד (כולל סרטן כיס מרה).
על פי תוצאות המחקר, נבדקים אשר לא ביצעו פעילות גופנית (רמה 1) היו בסיכון גבוה ב- 50% לחלות בסרטן כבד, לעומת אילו אשר ביצעו פעילות גופנית (רמה 4). כמו כן, נבדקים אשר ביצעו פעילות גופנית נמרצת במשך יותר משעתיים בשבוע, נמצאו בסיכון מופחת ב-50% לחלות בסרטן כבד, לעומת אלו שלא ביצעו פעילות גופנית נמרצת כלל.
לסיכום: החוקרים מציינים כי המחקר מעיד על כך שביצוע פעילות גופנית יכול להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הכבד. ממצאים אלו, מציינים החוקרים, אינם תלויים במשתנים אחרים, כגון גיל או מגדר, עישון, משקל גוף וצריכת אלכוהול.
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לתמותה בקרב מחלימים
מחקר עוקבה רחב היקף שבוצע בבית החולים ממוריאל סלואן-קטרינג בניו יורק, בדק את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ובין הפחתת הסיכון לתמותה מגורמים שונים בקרב מחלימים שחלו בסרטן בילדותם. מחלימים שחלו בסרטן בילדותם נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מגורמים שונים ותוחלת חייהם קצרה ב-10 שנים בממוצע, ביחס לשאר האוכלוסייה. הסיבה לכך היא השפעות ארוכות טווח של הטיפול במחלת הסרטן בילדות על הגוף, כמו התפתחות ממאירויות משניות או מחלות לב אפשריות. לכן יש חשיבות רבה לדפוסי התנהגות שיכולים להקטין את השפעות הטיפול במחלת הסרטן בילדות על תוחלת חיי המחלימים.
המחקר כלל 15,450 מבוגרים שאובחנו כחולים בסרטן לפני גיל 21 בין השנים 1970-1999 במרכזים רפואיים לילדים ברחבי ארה"ב וקנדה. המשתתפים היו במעקב עד שנת 2013 ונבדק הקשר בין היקף שבועי של פעילות גופנית נמרצת (כמו הליכה מהירה), כפי שדווח על ידי המשתתפים, ובין תמותה מכל סיבה שהיא.
לאחר 15 שנות מחקר, נמצא קשר משמעותי בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ותמותה מכל סיבה שהיא: משתתפים שדיווחו כי ביצעו בין שעה וחצי לשעתיים שבועיות של פעילות גופנית נמרצת, היו בסיכון נמוך ב-42% לתמותה לעומת משתתפים שכלל לא ביצעו פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.
מניתוח הנתונים של קבוצה מצומצמת יותר של משתתפים עלה כי הגדלת היקף הפעילות הגופנית השבועית ב-40 דקות בלבד לאורך 8 שנים, הביאה לירידה של 40% בתמותה מכל סיבה שהיא. זאת בהשוואה למשתתפים שהיקף הפעילות הגופנית השבועי שלהם היה נמוך - 30 דקות או פחות.
מהמחקר עולה כי היקף הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי למחלימים שחלו בסרטן בילדותם הוא בין שעה וחצי לשעתיים של פעילות נמרצת, על מנת להקטין משמעותית את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא. עם זאת, לפעילות גופנית נמרצת הייתה השפעה מיטיבה גם אם בוצעה בהיקף של 40 דקות שבועיות בלבד. יש לציין כי מחקר עוקבה זה הוא מחקר תצפית ולכן מסייגים החוקרים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לדייק את זמן הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי.
תגובות